ה-21 באפריל הוא יום ייסוד רומא

מסורת היא כי ב-21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס נוסדה העיר רומא. במקרה, בלא משים הייתי בדיוק ביום זה ברומא. כשיצאתי מהמלון עם תוכניות רבות לאותו יום השמים היו בהירים – חשבתי לעצמי "יום אביבי ונעים נפלא לצילומים", והשארתי את המטרייה שכל כך המליצו לי עליה. הכול התנהל כשורה, טיילתי, צילמתי, ונהניתי מהאוויר ומהאווירה. כשהגעתי לכיכר ונציה עליתי במדרגות האנדרטה ואז פתאום בשבריר שנייה משהו קרה. השמים האפירו וקבוצת עננים שחורים התקרבו לכיווני במהירות. הייתי בשוק, חשבתי לעצמי שזה "ממש לא מבשר טובות" הורדתי את ראשי לרחוב ופתאום ראיתי מאות של אנשים שמתקדמים ברחוב, מסוגרים קבוצות קבוצות, בתופים, מחול וחצוצרות, כולם היו מחופשים לסנטורים רומים, אריסטוקרטיות רומאיות, חיילים, עבדים אני חושבת שראיתי אפילו קיסר... האנשים המחופשים נראו מאוד שמחים, הם חייכו, רקדו, צעדו – אפילו טיפות הגשם הראשונות לא הפריעו להם. שאלתי את זה שעמד לידי מה קורה ומי הם, אך גם הוא היה תייר, מספרד, וגם הוא לא ידע. הם צעדו לכיוון הקולוסאום, ואני התחלתי לצלם. ירדתי בריצה במדרגות לראות את התופעה מקרוב, שמתי לב לשלטי החוצות והבנתי שמדובר בחגיגות ייסוד רומא. אך אז הטיפות הפכו לענקיות, וגשם עז החל, בתחילה כל החוגגים הגיבורים המשיכו ללכת ולשמוח, אך פתאום נפתחו ארובות השמיים והגשם הפך לשיטפון. הם המשיכו ללכת, אך החיוכים ירדו מפניהם. היו כאלה שנראו כבר סובלים, כל התיירים החלו לרוץ לקנות מאותם סוחרים שפתאום משום מקום צצו והחלו למכור מטריות, וסרבלי ניילון – ואני המשכתי לצלם ולהתרטב. ה"רומאים" המחופשים – היו שם מאות בכל גיל ומין - החלו יוצאים מהשורות בורחים מהגשם ונעלמים שטופים כשכל האיפור מרוח על פניהם. כשהייתי גם אני רטובה מרגל ועד ראש חיפשתי מטרייה או סרבל ניילון ... וגם אני כבר לא חייכתי האמת היא שבשלב מסוים כבר בכיתי ביום ייסוד רומא.