הגטו היהודי

ברומא שפע אתרים. רומא הייתה בירת האימפריה הרומית ובירת העולם הקתולי, והותירה לבני רומא ולנו המטיילים שפע של אתרים ארכיאולוגיים, כנסיות מרהיבות, רחובות פסטורליים, מזרקות וכיכרות אלגנטיות, ומה לא. אך מעברה של רומא שרדו גם מקומות נעימים קצת פחות, וגם בהם מומלץ כמובן לבקר, הגם שמקומות אלו לא מעטים. כאן אני רוצה להזכיר את הגטו היהודי. לא יכולתי שלא ללכת לאזור הגטו, היום מרכז כינוס ליהודים, ובו לא רק בית הכנסת הגדול ושרידים מעטים מהעבר, בתי קפה ומסעדות כשרות, אלא בו נמצאת ההיסטוריה של יהודי רומא. יהודי רומא מתפארים בעובדה שהם הקהילה הוותיקה ביותר שעדיין מתקיימת והתקיימה ברצף באירופה, וזה כנראה נכון. משנת 1555 הוכרחו בצו האפיפיור לעבור ממקומות מגוריהם ולהעתיק את בתיהם אל המתחם הקטן הזה. כאן היה הגטו היהודי, ובו הצטופפו אלפים בבתים רעועים, בסמטאות מטונפות ובחשש מתמיד מפני שיטפון מהטיבר הסמוך. הרעיון מאחורי הגטו היה ההשפלה. אך היהודים, על אף השפלתם, המשיכו ליצור, לעבוד ולחיות, וקהילה יהודית שגשגה בכותלי הגטו. בעבר עמד במרכז הגטו מבנה חמשת בתי הכנסת וישיבות. יהודי העיר עבדו ופרנסו את משפחותיהם, וחיי הרוח, החברה והתרבות המשיכו. בסוף המאה ה-19, מסיבה כלשהי, אולי מבושה, ביקשו האיטלקים במסגרת מתיחת פני העיר להרוס את המקום, והיהודים שעכשיו היו בעלי שוויון זכויות שמחו למחוק את העבר. כך הרסו את הגטו היהודי, ורק מעט מאוד שרד ממנו. הגטו נותר המרכז היהודי, הוא עדיין מחבר את הקהילה, ואני כתיירת התרגשתי לסייר בו, לבקר במקום, וגם לאכול במקום מהמאכלים היהודיים המפורסמים.